Sunday, August 31, 2014

מסע הרכישות של הסינים בישראל לא יסתיים בתנובה

מאמר מרתק שנכתב על ידי בני אברהם, מנכ"ל קבוצת אופקים ושפורסם בסוף השבוע בעיתון גלובס

תופעה של חברות סיניות שרוכשות חברות מערביות וחברות בעולם המתפתח בשביל לשים יד על חומרי גלם הנתפסים כחשובים עבור הכלכלה הסינית מתקיימת כבר למעלה מעשור. עד כה התרגלנו לראות את סין רוכשת (בהיקף של מעל 200 מיליארד דולר בעשור האחרון) חברות העוסקות בעיקר באנרגיה ובמתכות. במסגרת זו, ענקית האנרגיה הסינית petro china רכשה במהלך העשור זכויות לתגליות נפט וגז בשווי של יותר מ-40 מיליארד דולר.

בשלוש השנים האחרונות מיקוד הרכש הסיני עובר שינוי: מאנרגיה וחומרי גלם לתעשייה לכיוון מזון. כיום, סין, המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, היא יבואנית של מזון. בעוד ש-21% מסך אוכלוסיית העולם הם סינים, המדינה מחזיקה רק כ-9% מהיקף האדמות החקלאיות המעובדות.

אנליסטים מעריכים כי בעשור הקרוב הסינים יצרכו כמחצית מהיקף המזון הבסיסי שמיוצר בעולם הכולל דגנים, בשר ודגים. כפועל יוצא, הבטחה של אספקה סדירה של מזון לסין, ושיפור טכנולוגיות הייצור המקומיות בסין, עומדות בלב מסע הרכישות החדש. השנה בלבד רכשו חברות סיניות חברות מזון בסיסי בהיקף של כ-13.7 מיליארד דולר. זאת, כחלק ממסע רכש של כ-33 מיליארד דולר בשלוש השנים האחרונות.

עסקה בולטת בתחום, שבוצעה בשנת שעברה, הייתה רכישת חברת הבשר האמריקאית Smithfield עבור כ-7 מיליארד דולר במזומן. חברת ברייטפוד הסינית, שרכשה לאחרונה את השליטה בתנובה הישראלית, רכשה את חברת דגני הבוקר הבריטית Weetabix עבור מעל מיליארד דולר במזומן בשנת 2012.
מסע הרכישות הסיני צפוי להימשך בעולם, ואולי אף בישראל עצמה. מועמדות טבעיות לרכישה הן חברות יצור מזון, בעלות היקפי פעילות גבוהים ורכיב ייחודי של טכנולוגיה. אבל צריך לזכור כמה דברים. שוק המזון בישראל הוא ענף ריכוזי המוחזק בידי חמש חברות גדולות ודומיננטיות (ביניהן תנובה).

קשה לראות את הסינים רוכשים את אסם מידיה של נסטלה מה עוד שרק לאחרונה רכשה נסטלה את החזקותיו של גד פרופר וההערכה היא כי בשלב מסוים אסם תימחק מהמסחר. לא בטוח גם שמשפחת שטראוס תמהר לוותר על החברה המשפחתית הצומחת משמעותית בחו"ל. ייתכן אולי שהסינים ירכשו נתחים מפעילות החברות הללו, תוך שהם מעשירים את הידע הטכנולוגי שלהם.

אז מה בכל זאת עוד יהיה לסינים לחפש פה? מועמדת אפשרית לרכישה יכולה להיות אבוג'ן, שעוסקת בביוטכנולוגיה חקלאית על ידי השבחת זרעים לחקלאות. כבר כיום החברה מקיימת שיתוף פעולה מול סין בהשבחת זרעי אורז. אי אפשר שלא להזכיר גם שהרכישה הסינית של חברת מכתשים-אגן (כיום "אדמה") השתלבה באסטרטגיה זו. כך שייתכן שנראה רכישה סינית נוספת של חברת מזון או חברת טכנולוגיה חקלאית ישראלית בשנים הקרובות.
נראה שהאסטרטגיה הסינית לרכישות היא לא פיננסית גרידא. הם מחפשים חברות שעצם הימצאותן בתיק ההחזקות מספק לו ערך מוסף וייחודי. שיקולים אלה, כך נראה, עמדו במרכז עסקת תנובה. פוטנציאל הצמיחה של תנובה בשוק הישראלי קרוב למיצוי, כך שסביר לא הוא זה שעמד במרכז השיקולים לרכישתה.

ניתן גם לשער כי ברייטפוד הייתה יכולה לשים את ידה על הטכנולוגיה של תנובה דרך רכישות ממוקדות בתחום זה, מבלי לרכוש את החברה כולה. על כן, מעבר לנושא של רכישת טכנולוגיה, ההשקעה בתנובה כוללת גם מרכיב של ניהול סיכונים אסטרטגי.

ניתוח של מאמצי הרכישה של סין בשוק המזון והשתייה בשלוש השנים האחרונות מראה כי עד רכישת תנובה מתוך היקפי מיזוגים ורכישות של כ-32 מיליארד דולר, פחות מ-0.1% הופנו לאזור המזרח התיכון ואפריקה. רכישה של חברות נוספות באזור זה תעזור לאזן את תיק הרכש הסיני, המוטה באופן חריג להחזקות בארה"ב, מערב אירופה ואוסטרליה.

פורסם בגלובס


עסקים עם סינים / צילום: shutterstock

No comments:

Post a Comment